מרבית החברות הציבוריות מתגלות כהרסניות למשק.
מי בכלל מפקח על פעילותם? האם לנציגי הציבור יש בכלל מה להגיד או שהם חותמת גומי אחת גדולה.
לדעתי מרבית החברות הציבוריות הם נזק ואסון למשקיעים ולעצמם.
מי מפקח על החברות הציבוריות? איך זה שהם פועלות לא על פי דין או דיין, האם חברה פרטית הייתה יכולה להרשות לעצמה להתנהל כמו שמתנהלות החברות הציבוריות.
למה לא מספרים לציבור את האמת על החברות הציבוריות.
הציבור שומע על הפסדים של מיליונים כאשר ההנהלה ובעלי העניין זוכים למשכורות עתק, לתנאים מפליגים שלא היו מביישים מיליארדרים בקנה מידה עולמי, או למשיכה של דיווידנדים בלי קשר מציאותי אם החברה מרוויחה או מפסידה ברמות היסטריות.
התעוזה של החברות הציבוריות, בהשקעות לא מוצלחות, קחו לדוגמא את מגוון הרשתות הקמעוניות בכול סקטור. כיצד הם משקיעים ופותחים מקומות חדשים בלי הכר, כיצד הם מרשים לעצמם למכור במחירים נמוכים מתוך ידיעה ברורה שהם מפסידים, כיצד הם יודעים להתחרות אחד עם השני ואפילו במחיר של הפסד ידוע מראש. כול זה בגלל מה? אגו? פרסום? השתן עולה לראש? האם חברה פרטית (לא ציבורית הייתה יכולה לשאת סיכונים כאלה כפי שלוקחים על עצמם הנהלות של חברות ציבוריות)
כ-יועץ עסקי אני רוצה להציג פאן אחר של השקעות המשויכות לחברות ציבוריות כמו השקעות הנדל"ן במדינות וערים אחרות בעולם אשר הביאו לקריסה ולהפסדים אדירים לחברות הציבוריות בישראל. או שניקח לדוגמא את ההשקעות של חברות ציבוריות בחברות גדולות אחרות אשר כביכול החברה הציבורית באה להציל אותה אבל למעשה היא נכנסת לבור של שופכין כי אינה יכולה או מקצועית לנהל אותה, מוכרת אותה ללא כול תמורה ומוחקת מיליונים מהשקעתה באותה חברה.
כמי שנותן ייעוץ עסקי אני יכול לתת את הדוגמא של רכישת המשביר לצרכן את office depot. מה למשביר ולחברה הזאת, office depot חברה מפסידה מזה שנים! מה חשב הדירקטוריון של המשביר שהוא דון קישוט שיכול להציל חברות ולהפוך אותם למצליחות? או כמו ההחלטה החדשה של המשביר להקים רשת סופרמרקטים: האם לא עושים בדיקת שוק בתחום המזון והקמעונאות ומגלים כי ההיצע בישראל עולה על הדרישה בתחום זה ולפי חוות דעת של חברת הייעוץ "גיזה זינגר אבן” סבורים כי הסערה בענף רשתות המזון עוד לפנינו ונהיה עדים למפולות ומחיקה של רשתות בתחום המזון!! לפי נתונים אלה האם המשביר כחברה ציבורית הולכת שוב להרפתקה דוגמת office depot. האם חברה פרטית הייתה מרשה לעצמה כזאת הרפתקה מתוך קריאת מצב השוק, התחרות העצומה, והמסקנות אליהם הגיעו "גיזה זינגר אבן" אני בטוח שלא.
האם בגלל שאתה חברה ציבורית אתה יכול להרשות לך הרפתקאות, מתוך ידיעה כי כול בעלי המשרה מבוטחים כדירקטורים בביטוח אחריות אישית ואין להם חשש מכישלונות. האם בוטחים מנהלי התאגידים הציבוריים ובעלי המניות כי אם לא יצליחו יעשו תספורת?
כ-יוועץ אסטרטגי אני רואה טעם לפגם להתנהלותם של החברות הציבוריות ואני לא בטוח כי ידי הרגולטור אכן יכולה להצר את צעדם.
ועוד דבר: ישנם חברות ציבוריות אשר התעסקותם היא המפעל יצרני המייצר סחורה ואשר פעילותו העסקית היא אמתית ויצרנית, אבל גם בחברות כאלה התיאבון בה עם הרעב, והשקעות כושלות בחברות אחרות או במיזמי נדלן למיניהם מוחקות את הרווחים האמיתיים המשויכים לבסיס החברה דהיינו המפעל או החברה היצרנית.
הגיע הזמן לעשות מעשה, אולי זה כבר מאוחר, כי החברות הציבוריות שקועות בחובות הפרוסות על פני שנים רבות ואני לא רואה איזה התאוששות פתאומית בכלכלה הישראלית או העולמית (מלבד עם באמת תפרוץ מלחמה) אשר יכולה להציל או להחזיר לציבור המשקיעים את ההשקעות שלהם בחברה הציבורית.
הלוואי ולחברות ועסקים קטנים בענף השירותים או בענף הייצור הייתה פריבילגיה שיש לחברות ציבוריות השייכות לעם כולו.
החגיגה הזאת חייבת להפסק.
דורון עמית הינו יועץ עסקי,שיווקי,מכירתי...יועץ וגם מלווה...
